אמוק - תיאטרון מלנקי

פרס "קיפוד הזהב" 2022 שחקן השנה - דודו ניב

מאת: שטפן צוויג
תרגום לעברית: רועי חן
עיבוד ובימוי: מיכאל טפליצקי
עיצוב תפאורה: פולינה אדמוב
מוסיקה: יבגני לויטאס
כוריאוגרפיה: לנה רוזנברג
עיצוב תלבושות: יהודית אהרון
עיצוב תאורה: מישה צ'רניבסקי, אינה מלקין
תיאטרון צלליות: קסניה מורוז
עוזרת במאי: יסמין בר שלום אגמון
משתתפים: דודו ניב, אנה דוברוביצקי, אורי לבנון, קסניה מורוז

דרמה פסיכולוגית מסעירה, שבמרכזה טירוף אהבה קטלני.
 
"... אני חיי באמוק? אתם בכלל יודעים מה זה "אמוק"? אמוק, בשפה המИ לזית, פירושו "התקף זעם המוביל לרצח". זה מצב פסיכוטי, המוגדר לרוב על ידי פסיכיאטרים כסינדרום הנפוץ בקרב תושבים באינדונזיה, מלזיה, בפיליפינים ובאזורים סביב..."
 
שני גברים נפגשים על ספינה מפליגה לאירופה. אחד מהם הוא רופא שחוזר ממלזיה שם הוא נאלץ לעבוד. המפגש מגלה סיפורו של הרופא שחייו המקצועים שלו היו די מספקים, החיים במלזיה שקטים, מבודדים ומשעממים עד הרגע שבחדר שלו מופיעה אישה.
אישה לבנה. יפה. אצילית. אך גם אישה זקוקה לעזרתו
מאותו הרגע חייו הרגועים, המדודים של רופא הפכו לאמוק
 
שטפן צוויג, היה סופר יהודי-אוסטרי שנולד בווינה ב-1881.
והיה לסופר המצליח והמפורסם ביותר בגרמניה. אך אז הגיעו שנות השלושים  והשלטון הנאצי. וספריו נאסרו לפרסום. הוא נאלץ לגלות ללונדון והוסיף לנדוד שנים, חי בארצות הברית, בארגנטינה ובפרגוואי והתיישב בברזיל, ארץ שאהב, אך לא הצליח להכות בה שורש.
צוויג שם קץ לחייו יחד עם רעייתו, בעיירת הנופש פטרופוליס