אופרה דידו ואניאס

השירה באנגלית וכתוביות תרגום מוקרנות בעברית ובאנגלית

מאת ענת צ'רני
מנצח המקהלה: ברקוביץ' איתי
מקהלת האופרה הישראלית
תזמורת בארוקדה

סיפור האהבה של דידו ואניאס מתעורר לחיים בבימויו המרהיב של סטפנו פודה (רוסלקה, פאוסט), בהשראת הסיפור המיתולוגי, ובשילוב סגנונות הבארוק והגותי בעיצוב הבמה והתלבושות. האריה המרגשת של דידו, "WHEN I AM LAID IN EARTH",  היא פנינה מוזיקלית בלתי נשכחת באופרה נפלאה זו.

דידו ואניאס יכולה להישמע כסיפור מיתולוגי קטן, אפיזודה מעולם האלים והגיבורים. אך כאשר שרים אותה, וכאשר מקשיבים לה, היא מתגלה כטרגדיה אנושית מובהקת: אישה אחת, נבוכה בין אהבה לאובדן, בין רצון לחיות לבין דחף להרוס את עצמה.
האם האלים והמכשפות הם אלה שגרמו לה לסיים את חייה? פרסל, במוזיקה הפשוטה והחודרת שלו, מזכיר לנו שהאלים האמיתיים יושבים בתוך לבנו. קולות של פחד, של תקווה, של ייאוש ושל אמונה. וכאשר דידו שרה את מילותיה האחרונות – "Remember me, but ah! forget my fate" ("זכרו אותי אך, אה! שכחו את גורלי") זהו קול אנושי מדי, אישי מדי מכדי להיות תוצאה של גזירת שמים. זהו קול הלב השבור, שהופך במוזיקה לבלתי נשכח. אולי זו אופרה על אלים, מלכים, מכשפות וגורל, ואלי זו אופרה על נשמה אנושית, על דכאון ועל חוסר יכולת להתאושש מאהבה אבודה.


תקציר עלילה:
מערכה ראשונה

דידו מלכת קרתגו שרויה בצער רב. בלינדה, המשרתת האישית שלה, מנסה לעודד את רוחה. היא מבינה כי מלכתה עצובה בגלל אניאס, נסיך טרויה. היא מציעה לדידו להינשא לאניאס, וכך גם לסיים את צרותיה של ממלכת קרתגו. אולם דידו חוששת שאהבתה לאניאס תהפוך אותה למלכה חלשה. בלינדה ומשרתת נוספת מדברות אל ליבה ומשכנעות אותה שגם לגיבורים מותר לאהוב. כאשר אניאס מגיע לארמון, דידו מקבלת את פניו בקרירות, אך בסופו של דבר היא נענית להצעת הנישואין.

מערכה שנייה
תמונה ראשונה
המכשפה מבקשת להביא למפלתם של קרתגו ומלכתה. היא קוראת לבנות הלוויה שלה לעזור לה לרקום את תכניותיה הזדוניות, ואז מחליטה לשלוח שד נאמן מחופש לאל מרקוריוס שישכנע את אניאס לעזוב את דידו ולהפליג לאיטליה, וכך לשבור את ליבה של דידו ולהביא למותה. כדי לאפשר לשד לשוחח עם אניאס, המכשפות מחליטות ליצור סערה בזמן שדידו ואניאס נמצאים במסע צייד, ולגרום לדידו לחזור לארמון.

תמונה שנייה
דידו ואניאס עוצרים במהלך הצייד בחורשה יפה. דידו שומעת רעם מרחוק ובלינדה מודיעה למשרתים כי עליהם להתכונן למצוא מחסה במהרה. כאשר כולם עוזבים, אניאס פוגש את השד המחופש של המכשפה והוא מצווה עליו, בשמו של זאוס, לעזוב מיד את קרתגו ולהפליג לאיטליה שם עליו להקים טרויה חדשה. אניאס מסכים למלא את מה שהוא משוכנע שהיא מצוות האלים, אך לבו נשבר מעצם המחשבה שעליו לעזוב את דידו.

מערכה שלישית
תמונה ראשונה
ההכנות בעיצומן לקראת עזיבתו של הצי הטרויאני. המלחים שרים כאשר המכשפה ובנות הלוויה שלה מגיעות. הן מאושרות לראות את תכניתן יוצאת לפועל והמכשפה מתכננת את השמדתו הסופית של אניאס בשעה שיפליג לים.

תמונה שניה
דידו ובלינדה מחפשות בדאגה את אניאס שנעלם. לפתע אניאס חוזר ומספר על התכניות שלו. דידו מזלזלת בסיבת העזיבה של אניאס, אבל כאשר הוא מחליט לקרוא תגר על האלים ולהישאר בקרתגו, היא דוחה אותו בגלל שבכלל העז לחשוב לעזוב אותה. לאחר שלדרישתה אניאס עוזב את קרתגו, דידו מבכה את גורלה המר ומתמסרת אל המוות שאוסף אותה.