כיצד אנחנו יכולים להתאהב מחדש בחיים שלנו? בקריירה? בזוגיות?
איך מצליחים לקום בכל בוקר לאותה שגרה ועדיין להתרגש?
ומה צריך לעשות כאשר השחיקה מכרסמת ולא רוצים לפרק את הקיים?

לפני כמה שנים, קמתי יום אחד בבוקר והרגשתי שאני רוצה לזרוק את החיים שלי מהחלון ולהתחיל מחדש. כיום, בפרספקטיבה לאחור, אני מלאת הודיה על הצעד שלא עשיתי, על החיים שלא פרקתי, על העבודה בעיתון ידיעות אחרונות והתפקיד ארוך השנים שלא עזבתי, על הזוגיות שהתעקשתי לחזור ולחבק.

נכון, זה לא היה קל, אבל איזה מזל!

פעמים רבות, כל מה שאנחנו צריכים ורוצים כבר מצוי בתוך החיים שלנו, אבל אנחנו פשוט לא מבחינים בכך, בין אם בגלל הקצב המהיר, השחיקה, ההרגל, או פשוט מפני שצריך לעשות "זום אאוט" כדי לתפוס את התמונה המלאה ואת האופן שהיא מסתדרת עבורנו, אם רק נדייק את ההתנהלות שלנו בתוכה.

אנחנו חיים בעידן של עוד ועוד ועוד, של גם וגם וגם, עידן של שפע מלא פיתויים ואופציות, והכי קל זה ללחוץ על ההדק ולהחליף – את התפקיד, את מקום העבודה, את החלומות, את בן הזוג, אבל מחקרים שנערכו כבר הוכיחו שיכולת שלנו להתרגש ממשהו חדש עומדת כיום על פחות מ-3 שנים, ומה אז? נחליף שוב? הרי אין לזה סוף והשפע יהפוך לפשע שנבצע נגד החיים שלנו עצמנו.

בהרצאה שלי, "להתאהב בחיים שלי מחדש" אני מלמדת את כל זה ועוד הרבה יותר. ההרצאה מבוססת על הסיפור האישי והאמיתי שלי, ושבעקבותיו גם כתבתי את הרומן רב המכר "כותבת ומוחקת אהבה", שמכר עד היום למעלה מ-50 אלף עותקים. כבר ארבע שנים שאני מעבירה את ההרצאה ברחבי הארץ ונחשפו אליה כבר אלפי נשים בחברות, בארגונים ובמסגרות פרטיות.

אשמח להגיע גם אליכן ולגלות לכן איך כמעט פרקתי את כל החיים שלי לגורמים, אבל בסופו של דבר התאהבתי בהם מחדש.

שילכו לתרומה לעמותת "להיות בתנועה "-אותה ייסדו אבקסיס ולב-אדלר, כי לדבריהן: “היכן שמתקיימת תנועה, מתקיימים חיים”. המטרות של הגוף שהשתיים הקימו הן ביד אחת לקדם באופן מיידי את תקצובה של התוכנית למיגור אלימות ולהניע את הממשלה לפעולה, וביד השנייה להקים מערך שיפעל לשינוי תודעה וחינוך בציבוריות הישראלית, כדי לשנות את השיח ואת ההתנהגות, אבל כדי שזה יקרה, גם קולם של הגברים חייב להישמע, שכן זוהי אינה מלחמה כלל נשית, זו מלחמה של החברה הישראלית כולה, על דמותה המוסרית והחברתית.

במסעדה יוגש כיבוד קל כל משתתפת תקבל שי.