משתתפים (לפי סדר הא"ב): מגי אזרזר, פלורנס בלוך, לירון בן ששון, עודאל חיון, יורם טולדנו, מאיר טולדנו, חי מאור, מעין עמרני, נעמה שפירא, וכן: מאי אזולאי, הגר משולם ויצמן, ירדן ניק, רננה נתאי, טל צירין

מהי התמכרות ומהי גמילה? האם גמילה בכלל אפשרית והאם השיטות המוכרות לעייפה, אכן יש בכוחן כדי לרפא אדם מהתמכרותו? ואם ההתמכרות נשארת לנצח (כך שאנשים, מקומות ודברים עלולים תמיד להוות טריגר ולהחזיר את המכור לסורו) – אז האם יש בכלל טעם בגמילה? ובסוף, מה עם סביבתו של המכור? האם היא מסוגלת לסלוח לו על הסבל שגרם להם? האם היא צריכה לסלוח? עם השאלות האלה מתמודדת שחקנית צעירה, שברירית ומכורה לסמים, שיום אחד מתמוטטת על הבמה ומחליטה להתאשפז במוסד גמילה. המחזאי הבריטי דנקן מקמילן חוזר לנושא מוכר, שכבר טופל רבות בקולנוע ובתיאטרון, במבט רענן, חשוף וציני.

מגי אזרזר, המגלמת את הדמות הראשית בהצגה, מגלה, לדברי מבקרים, יכולות דרמתיות מרשימות – אולי בפעם הראשונה בכזאת עוצמה בקריירה שלה. לדברי מבקר התיאטרון של מאקו ניר סלונים, היא עושה בהצגה "שמיניות רגשיות באוויר בתפקיד מורכב מתמיד". המרכיבים האחרים בהצגה – דוגמת תאורה וקטעי וידאו – מעצימים את האפקט ויוצרים, לדברי סלונים, טריפ אמיתי, חוויה משכרת שמרגישה כמו מסע אמיתי אל עמקי הנשמה, כמו מסע אמיתי אל האמת האחת והיחידה", שעליו מגיע קרדיט לבמאי רוני פינקוביץ'. גם דמויות המשנה בהצגה זוכות לשבחים – כך, למשל, נעמה שפירא, המגלמת רופאה, מנחת קבוצות טיפוליות וכן את אם הגיבורה. וכן יורם טולדנו, שמגלם אדם מכור וגם את אבי הגיבורה.

ההצגה מסתיימת באופן מפתיע ולא שגרתי משהו – וחורגת מהתבנית המקובלת בסיפורי התמכרות בתרבות שלנו. לדברי מבקרת התיאטרון של "הארץ" ננו שבתאי, רק בשביל המסר הלא אופנתי שמועבר בתמונה האחרונה שווה לצפות בהצגה.