וניאמין סמכוב - געגועים להווה

יש מפגשים שבהם העבר הופך לפתע לקרוב באופן מפתיע. והזיכרונות ממנו עוזרים לנו להבין טוב יותר את ההווה.
וניאמין סמכוב מזמין את הקהל למסע בין תקופות, גורלות וזיכרונות.
הערב מורכב משלושה חלקים:

תור הזהב של תיאטרון טגנקה – התיאטרון האגדי של יורי ליובימוב, שבו הופיעו ולדימיר ויסוצקי, אלה דמידובה, לאוניד פילטוב וולרי זולוטוחין. תקופה של חופש יצירתי יוצא דופן, תעוזה וכישרון.
סיפורים מאחורי הקלעים – סיפורים שלא תמצאו בספרי הלימוד. זיכרונות אישיים, מפגשים בלתי צפויים, אגדות תיאטרון ואנשים שעיצבו תקופה שלמה.
כשהייתי אתוס – סיפורו של סרט אהוב שהפך לחלק מחייהם של כמה דורות, ומחשבות על מה שמחבר אותנו אל העבר.
וניאמין בוריסוביץ' בונה גשר בין שנות ה-20 של המאה הקודמת, שעליהן שמע מפי בני התקופה, לבין שנות ה-60, ה-70 וה-80 המזהירות, ובינן לבין ימינו המורכבים.
ימים שבהם משענות מוכרות קורסות, חברויות מתפרקות ותיאטראות נסגרים. ובכל זאת, נותר מה שאי אפשר לקחת מאיתנו – הזיכרון, הכבוד האנושי והתקווה.
וניאמין סמכוב עצמו מכנה זאת תחושת ביטחון הנובעת מחוסר התקווה הקודם.
בני דורו כבר עברו תקופות של ניסיונות קשים. ואולי דווקא הניסיון הזה הוא שמאפשר להם גם היום לא לאבד את האמונה בחיים.
געגועים להווה – אינו רק ערב של זיכרונות. זוהי שיחה חיה על תיאטרון, על הזמן, על אנשים ועל הדרך לשמור על התקווה למרות הכול.