Russian seasons של סרגיי דיאגילב - ציפור האש ושחרזאדה
ארכיון תאריך: 16 אפריל 2020 - 23 אפריל 2020
משך: שעתיים וחצי, כולל הפסקה
העונה הרוסית של המאה ה- 21
מחווה לבלט הרוסי של דיאגילב
שני מופעי בלט בערב אחד שחרזאדה וציפור האש
העלאה מחודשת ומרהיבה מאת הבמאי והרקדן הנודע אנדריס לייפה
בביצוע בית האופרה והבלט הלאומי על שם נטליה סץ ממוסקבה.
כוכב הבולשוי והבמאי אנדריס לייפה העלה תוכנית מיוחדת ומרהיבה שהינה מחווה לבלט הרוסי של סרגיי דיאגילב, שפעל בפריז בראשית המאה ה20. בשנות פעילותו של הלבט הרוסי הועלו בבכורה עולמית כמה מן היצירות החשובות ביותר ברפרטואר הבלט העולמי, יצירות שהפתיעו, שינו ועוררו עניין רב.
אנדריס לייפה ורקדני בלט בית האופרה והבלט על שם נטליה סץ, מביאים את הבלט הרוסי של דיאגילב לצופים של המאה ה- 21. בערב של בלט וירטואוזי, עם תפאורה ותלבושות מרהיבות שיצר האמן לאו בקשט ועם עשרות רקדנים.
בתכנית הערב שתי יצירות מופת
שחרזאדה
דרמה במערכה אחת
מוסיקה: ניקולאי רימסקי קורסקוב
כוריאוגרפיה: מיכאיל פוקין
העמדה מחדש אנדריס לייפה
תפאורה ותלבושות: לאו בקשט
הבלט מבוסס על סיפור הלקוח מתוך אלף לילה ולילה, הועלה לראשונה על יד פוקין בשנת 1910 כחלק מתכנית שיזם סרגיי דיאגילב. על פי המוסיקה הסימפונית שכתב רימסקי קורסקוב. בהצגת הבכורה רקדו שני רקדנים אגדיים ואצלב ניז'ינסקי, את העבד המוזהב, ואידה רובינשטיין את זוביידה. בלט על מיסתורי האהבה בארמונו של הסולטן. כבר מהצגת הבכורה נחשבה היצירה לפורצת דרך ונועזת. עד אז לא נראתה הפגנת תשוקה ואהבה בדרך כזו על במת המחול. ומעל למאה שנים אחר כך היא נותר מסעירה ומרגשת.
הסולטן שחריאר בודד בארמונו, פילגשיו המרקדות אינן מסיבות לו אושר והקרירות של אשתו זוביידה מטרידה אותו. בעצת אחיו הצעיר הוא יוצא לצייד. ואז מתעורר ההרמון להילולת אהבה. הפילגשים מבלות עם בחורים צעירים וזוביידה מארגנת מפגש עם המשרת המוזהב. השליט חזור מוקדם מן הצפוי זועם ממה שהוא ובמיוחד כשהוא תופס את רעייתו עם העבד. הוא מצווה על הריגתם של כולם, העבד נתלה וזוביידה דוקרת את עצמה למות מצער.
ציפור האש
בלט במערכה אחת ובשתי תמונות
מוסיקה: איגור סטרווינסקי
ליברטו וכוריאוגרפיה: מיכאיל פוקין
עיצוב: אלכסנדר גולובין ולאו בקשט
העלאה מחדש של ההפקה: אנדריס לייפה
בממלכתו של המכשף קשצ'יי, בזמן הדמדומים, מופיע פרש אביר הלילה. הבוקר עולה צללי השחר ניבטים מן העצים, עצי תפוחים קסומים. ציפר האש יורדת מן העץ בסערה, היא רוקדת בקלילות וביופי רב ואינה מבחינה באיוואן הקופץ ותופס אותה. היא מנסה לברוח, לעוף ומבקשת את החופש שלה בחזרה. והוא אכן משחרר אותה, הוא מבחין בבנות היוצאות מטירת המכשף ומנסה בכל יכולתו להציל אותן.
אודות אנדריס לייפה
רקדן עטור פרסים שהיה כוכב הבולשוי, הפך ליזם בעולם המחול, במאי ומנהל. אחד הפרויקטים הבולטים בעשייה שלו היה העונה הרוסית של המאה ה- 21, מאה שנה לאחר ההצלחה של הבלט הרוסי על הבמות באירופה. לייפה, בן לשושלת מפורסמת של אנשים בעולם המחל, אביו הוא הכוריאוגרף מאריס לייפה, מעלה מחדש יצירות מן הרפרטואר של סרגיי דיאגילב.
העונות של הבלט הרוסי הדהימו את הקהל בפריז, לונדון רומא ובכל הבירות הגדולות באירופה כל עונה רוסית בין אם היא כללה מופעי בלט, מוסיקה או תערוכה, כתבה דף חדש בתולדות התרבות העולמית.
הקרם דה לה קרם של התרבות הרוסית נטלו חלק בעונות הללו אמנים רקדנים מעצבים ומוסיקאים כדוגמת הזמר שאליאפין, המעצב והצייר לאו בקשט, המלחינים רימסקי קורסקוב, רחמנינוב, סטרווינטקי, הכוריאוגרף פוקין ורקדנים אגדיים כמו פבלובה וניז'ינסקי ואליהם הצטרפו אמנים אירופאים כמו מאטיס, פיקאסו, בראק וז'אן קוקטו. כל היצירות שנוצרו המלך העונות הרוסיות הפכו לאבן דרך בתרבות העולמית, יצירות שהעולם התרבותי מרבה לחזור אליהם שובו שוב. לחדש, לפתח ולהתבסס עליהן.
"כשנולדתי בשנת 1962" אומר לייפה "אבי כבר היה רקדן ידוע בבולשוי. אהבתי כל דבר הקשור בעולמו. הריקוד המוסיקה, התלבושות והתפאורה, הייתי מרותק להיסטוריה של המחול ולמדתי רבות ממנו על כל אותם אמנים גדולים ויזמים כמו דיאגילב. הוא ובני דורו פתחו שביל חדש והיו בעלי השפעה רבה על המאה ה- 20."
לייפה, גם הוא הצטרף לבולשי בגיל 18. במהרה הפך לסולן בבלטים הגדולים והידועים והיה לרקדן הרוסי הראשון שעבד במערב, כשרקד בניו יורק סיטי בלט ואחר כך בגרסה של ברישניקוב ל"אגם הברבורים" באמריקן בלט תיאטר.
בשנת 1996, השנה בה אביו היה אמרו לחגוג 60, הקים את הקרן על שמו. קרן שמטרתה לקדם ולשמר מסורות בתחום התרבות ובלט, ואחת היוזמות היא הפקת העונות הרוסיות של המאה ה- 21.
את שתי היצירות שמעלה מחדש אנדריס לייפה מבצעת להקת הבלט של בית האופרה על שם נטליה סץ במוסקבה.
בית האופרה והבלט נקרא על שמה של במאית התיאטרון שנחשבה למובילה בתחום ההצגות לילדים. התיאטרון שם לו למטרה להעלות מופעי אופרה ובלט אבל גם להעלות מופעים מיוחדים שיתאימו לקהל צעיר ומשפחות. המטרה היא להנגיש בפניהם את עולם התרבות הקלאסית והעכשווית. זאת לצד הפקות המיועדות לקהל בוגר של אופרות ובלטים מהרפרטואר העולמי.
בית האופרה זכה לעדנה כאשר ג'ורג' איסקיאן, זוכה הפרס של הפדרציה הרוסית הפך למנהלו האמנותי. והוא מצא את הדרך לחבר בין האמנות הקלאסית ולבין האמנות העכשווית והפך את בית האופרה למוסד תוסס ופעיל. לבית האופרה תזמורת של 100 נגנים, 75 זמירים מקהלה של 32 זמרים ולהקת בלט עם 60 רקדנים
מחווה לבלט הרוסי של דיאגילב
שני מופעי בלט בערב אחד שחרזאדה וציפור האש
העלאה מחודשת ומרהיבה מאת הבמאי והרקדן הנודע אנדריס לייפה
בביצוע בית האופרה והבלט הלאומי על שם נטליה סץ ממוסקבה.
כוכב הבולשוי והבמאי אנדריס לייפה העלה תוכנית מיוחדת ומרהיבה שהינה מחווה לבלט הרוסי של סרגיי דיאגילב, שפעל בפריז בראשית המאה ה20. בשנות פעילותו של הלבט הרוסי הועלו בבכורה עולמית כמה מן היצירות החשובות ביותר ברפרטואר הבלט העולמי, יצירות שהפתיעו, שינו ועוררו עניין רב.
אנדריס לייפה ורקדני בלט בית האופרה והבלט על שם נטליה סץ, מביאים את הבלט הרוסי של דיאגילב לצופים של המאה ה- 21. בערב של בלט וירטואוזי, עם תפאורה ותלבושות מרהיבות שיצר האמן לאו בקשט ועם עשרות רקדנים.
בתכנית הערב שתי יצירות מופת
שחרזאדה
דרמה במערכה אחת
מוסיקה: ניקולאי רימסקי קורסקוב
כוריאוגרפיה: מיכאיל פוקין
העמדה מחדש אנדריס לייפה
תפאורה ותלבושות: לאו בקשט
הבלט מבוסס על סיפור הלקוח מתוך אלף לילה ולילה, הועלה לראשונה על יד פוקין בשנת 1910 כחלק מתכנית שיזם סרגיי דיאגילב. על פי המוסיקה הסימפונית שכתב רימסקי קורסקוב. בהצגת הבכורה רקדו שני רקדנים אגדיים ואצלב ניז'ינסקי, את העבד המוזהב, ואידה רובינשטיין את זוביידה. בלט על מיסתורי האהבה בארמונו של הסולטן. כבר מהצגת הבכורה נחשבה היצירה לפורצת דרך ונועזת. עד אז לא נראתה הפגנת תשוקה ואהבה בדרך כזו על במת המחול. ומעל למאה שנים אחר כך היא נותר מסעירה ומרגשת.
הסולטן שחריאר בודד בארמונו, פילגשיו המרקדות אינן מסיבות לו אושר והקרירות של אשתו זוביידה מטרידה אותו. בעצת אחיו הצעיר הוא יוצא לצייד. ואז מתעורר ההרמון להילולת אהבה. הפילגשים מבלות עם בחורים צעירים וזוביידה מארגנת מפגש עם המשרת המוזהב. השליט חזור מוקדם מן הצפוי זועם ממה שהוא ובמיוחד כשהוא תופס את רעייתו עם העבד. הוא מצווה על הריגתם של כולם, העבד נתלה וזוביידה דוקרת את עצמה למות מצער.
ציפור האש
בלט במערכה אחת ובשתי תמונות
מוסיקה: איגור סטרווינסקי
ליברטו וכוריאוגרפיה: מיכאיל פוקין
עיצוב: אלכסנדר גולובין ולאו בקשט
העלאה מחדש של ההפקה: אנדריס לייפה
בממלכתו של המכשף קשצ'יי, בזמן הדמדומים, מופיע פרש אביר הלילה. הבוקר עולה צללי השחר ניבטים מן העצים, עצי תפוחים קסומים. ציפר האש יורדת מן העץ בסערה, היא רוקדת בקלילות וביופי רב ואינה מבחינה באיוואן הקופץ ותופס אותה. היא מנסה לברוח, לעוף ומבקשת את החופש שלה בחזרה. והוא אכן משחרר אותה, הוא מבחין בבנות היוצאות מטירת המכשף ומנסה בכל יכולתו להציל אותן.
אודות אנדריס לייפה
רקדן עטור פרסים שהיה כוכב הבולשוי, הפך ליזם בעולם המחול, במאי ומנהל. אחד הפרויקטים הבולטים בעשייה שלו היה העונה הרוסית של המאה ה- 21, מאה שנה לאחר ההצלחה של הבלט הרוסי על הבמות באירופה. לייפה, בן לשושלת מפורסמת של אנשים בעולם המחל, אביו הוא הכוריאוגרף מאריס לייפה, מעלה מחדש יצירות מן הרפרטואר של סרגיי דיאגילב.
העונות של הבלט הרוסי הדהימו את הקהל בפריז, לונדון רומא ובכל הבירות הגדולות באירופה כל עונה רוסית בין אם היא כללה מופעי בלט, מוסיקה או תערוכה, כתבה דף חדש בתולדות התרבות העולמית.
הקרם דה לה קרם של התרבות הרוסית נטלו חלק בעונות הללו אמנים רקדנים מעצבים ומוסיקאים כדוגמת הזמר שאליאפין, המעצב והצייר לאו בקשט, המלחינים רימסקי קורסקוב, רחמנינוב, סטרווינטקי, הכוריאוגרף פוקין ורקדנים אגדיים כמו פבלובה וניז'ינסקי ואליהם הצטרפו אמנים אירופאים כמו מאטיס, פיקאסו, בראק וז'אן קוקטו. כל היצירות שנוצרו המלך העונות הרוסיות הפכו לאבן דרך בתרבות העולמית, יצירות שהעולם התרבותי מרבה לחזור אליהם שובו שוב. לחדש, לפתח ולהתבסס עליהן.
"כשנולדתי בשנת 1962" אומר לייפה "אבי כבר היה רקדן ידוע בבולשוי. אהבתי כל דבר הקשור בעולמו. הריקוד המוסיקה, התלבושות והתפאורה, הייתי מרותק להיסטוריה של המחול ולמדתי רבות ממנו על כל אותם אמנים גדולים ויזמים כמו דיאגילב. הוא ובני דורו פתחו שביל חדש והיו בעלי השפעה רבה על המאה ה- 20."
לייפה, גם הוא הצטרף לבולשי בגיל 18. במהרה הפך לסולן בבלטים הגדולים והידועים והיה לרקדן הרוסי הראשון שעבד במערב, כשרקד בניו יורק סיטי בלט ואחר כך בגרסה של ברישניקוב ל"אגם הברבורים" באמריקן בלט תיאטר.
בשנת 1996, השנה בה אביו היה אמרו לחגוג 60, הקים את הקרן על שמו. קרן שמטרתה לקדם ולשמר מסורות בתחום התרבות ובלט, ואחת היוזמות היא הפקת העונות הרוסיות של המאה ה- 21.
את שתי היצירות שמעלה מחדש אנדריס לייפה מבצעת להקת הבלט של בית האופרה על שם נטליה סץ במוסקבה.
בית האופרה והבלט נקרא על שמה של במאית התיאטרון שנחשבה למובילה בתחום ההצגות לילדים. התיאטרון שם לו למטרה להעלות מופעי אופרה ובלט אבל גם להעלות מופעים מיוחדים שיתאימו לקהל צעיר ומשפחות. המטרה היא להנגיש בפניהם את עולם התרבות הקלאסית והעכשווית. זאת לצד הפקות המיועדות לקהל בוגר של אופרות ובלטים מהרפרטואר העולמי.
בית האופרה זכה לעדנה כאשר ג'ורג' איסקיאן, זוכה הפרס של הפדרציה הרוסית הפך למנהלו האמנותי. והוא מצא את הדרך לחבר בין האמנות הקלאסית ולבין האמנות העכשווית והפך את בית האופרה למוסד תוסס ופעיל. לבית האופרה תזמורת של 100 נגנים, 75 זמירים מקהלה של 32 זמרים ולהקת בלט עם 60 רקדנים
גילית שגיאת כתיב? סמן טקסט באמצעות העכבר ולחץ Ctrl+Enter