השירה בגרמנית עם כיתוביות תרגום לעברית ואנגלית.

משתתפים:
ליזכן: יעלה אביטל
שלנדריאן: אהוד שפירא
כינור וברמן: גלעד הילדסהיים
צ'מבלו, מספר ואהוב של ליזכן: יזהר קרשון

מוסיקה: קנטטה מספר 211 ("הקפה") של יוהאן סבסטיאן באך
בימוי: שרית לי וייס
ליברית: כריסטיאן פרידריך הנריקי (פיקנדר)

בזמנו של באך החלה ההתמכרות לקפה להתרחב לכל חוגי החברה. בפרט באך והאנסמבל שלו, קולגיום מוסיקום, היו מופיעים פעם בשבוע בבית הקפה של צימרמן בלייפציג, ושם גם ביצעו לראשונה את קנטטת הקפה, כנראה ב 1731. קנטטת הקפה מתארת עימות בין שלנדריאן, אב שמרן המתנגד לשימוש בסמים, לבתו ליזכן, המכורה לקפה. כיון שמאז ימיו של באך ההתמכרות לקפאין הפכה לנחלת הכלל ואין מתייחסים אליו יותר כאל סם,  קל יותר להבין את קנטטת הקפה בימינו בהקשר של מה שנקרא היום סמים קלים, כמו מריחואנה, אשר השימוש בהם בחברה המערבית החל על ידי "ילדי הפרחים" בשנות ה-60 של המאה הקודמת, למגינת ליבם של הוריהם. ועל כך סיפורנו.

בגרסתנו עמדתו המוסרית של האב מעורערת קמעה כיון שגם הוא עצמו מכור – לטיפה המרה ולסיגרים.  הקונפליקט המתמשך בין האב איש העבודה לבתו ההיפית מסתיים בהפי-אנד עם עוגת חתונה. האם כולם שמחים ומאושרים כי העוגה נאפתה עם תוספת של קצת חשיש? מי שיבוא להופעתנו – ידע.

את האופרה "יחממו" דואטים וקטעים כליים מאת הנרי פרסל בנושאים הנושקים לנושא האופרה.