ערב יום הולדתה ה-49, כשברקע המתיחות הגדולה בין טהרן לירושלים, ריטה יהאן- פורוז, שעלתה עם משפחתה בגיל שמונה מאיראן, מקליטה בפעם הראשונה אלבום בפרסית. תוך כדי הוצאת האלבום מצטיירת תמונה משפחתית של קשר חזק בין ריטה ואחיותיה ובינן לבין הוריהן, יחד עם הגעגוע למולדת החסומה ולמשפחה המפוזרת בעולם. את סופו של המסע האישי והאינטימי הזה אפילו ריטה לא הייתה יכולה לדמיין. שנה מאוחר יותר, במלאת לה חמישים, ריטה מקבלת הזמנה רשמית להופעה בבניין האו"ם בניו יורק. הזמנה זו, יחד עם תגובות אוהדות ממעריצים איראנים, מוכיחות את מה שכבר ידוע אך רבים מאיתנו נוטים לשכוח: מדינות מורכבות מפרטים, ואין כמו מוזיקה כאמצעי לחבר ביניהם. בימוי וצילום: איל גולדברג // עריכה: ארז לאופר הפקה: ויוי הלפרן, אורלי טופל - כל מיני הפקות // מפיקה שותפה - רוני ארדיטי.