משתתפים:
מוצי אביב: פילדס 
הולגר אירמיש: איגיסתוס 
תמר אלקן: אלקטרה 
ערן בוהם: אגממנון 
ערן בן צבי: אורסטס 
אביה ברוש: הבת 
יעל ברנפלד: האמא 
מירב גרובר: קליטמנסטרה 
אלכס ויינגרט: האבא 
שיפרה מילשטיין: הסבתא 
אייל רז: החייל 
אנה סטפן: קסנדרה

אהרון שבתאי: תרגום
אבישי מילשטיין: עיבוד ובימוי

עשר שנים לאחר פרוץ מלחמת טרויה ולאחר ניצחונם הדחוק בה, צבאות יוון שבים הביתה. העם היווני מותש מהמלחמה הארוכה. למרות  זאת, ההמונים מקבלים בהערצה את אגממנון, המלך. הם מצפים שגיבור הקרבות יביא עמו עידן של שלום. אלא שלאשתו, המלכה קליטמנסטרה, יש תכניות אחרות. בעלה הקריב בתחילת המלחמה  את בתם, איפיגניה, כדי לרצות את האלים על מנת שיפיחו רוח באניות הלוחמים וכעת היא מעוניינת לנקום בו.  החשבון הזה  יגרום עד מהרה למעגל נקמה אכזרי מאין כמוהו שבו יהיו מעורבים גם בנם, אורסטס  ובתם, אלקטרה – מעגל דמים שאיש לא יודע איך לצאת ממנו. במרכז הגרסה העכשווית של תיאטרון "נוצר" מוצגת "המשפחה" – זה התרגום האישי והמודרני של "המקהלה" -  האנשים הרגילים שמנסים לחיות, להתפרנס ולאהוב, לחלום ולקוות בצל המאורעות הפוליטיים הסוערים שפולשים אל חייהם כל הזמן: בני המשפחה זקוקים לפוליטיקאים כדי שיתנו לחייהם וודאות ויוקרה, ואילו הפוליטיקאים זקוקים לבני המשפחה כדי להנציח את שלטונם המושחת. המחול השברירי והעדין הזה, ריקוד החיים של כולנו, מופר כששלטון אימים דיקטטורי מצליח להרים ראש ולחסום כל ערוץ של דיאלוג.

אדם קלר: תפאורה 
מיכל לאור: תלבושות 
בועז ברקת: מוסיקה 
ערן לביא: תנועה 
נמרוד צין: וידאו 
ג'ודי קופרמן: תאורה
בהט קלצ'י: הדרכת טקסט 
פזית נוני: מנהלת הצגה