"גם אני רוצה לצאת, לשתות, לרקוד, לבגוד/ לשדוד לדפוק שמחת חיים ברמקולים של אוטו עם כבוד/ גם אני רוצה לחטוף, לאכול, לטרוף, לזלול, להקיא את הכל/ לרמוס את כל מי שעומד בדרכי, לעמוד על שלי בלי ליפול" (יעקב גלעד ויהודה פוליקר).
אבסורד. דוט. קום הוא מחזה מקורי חדש מבית היוצר של של רועי רשקס ועירית פרנק ("גאווה ודעה קדומה"), המחזה בנוי מרצף תמונות קצרות, דיאלוגים ומונולוגים, בהשתתפותן של עשרות דמויות שאותן משחקים חמישה משחקני אנסמבל תיאטרון הסימטה. כל התמונות הקצרות נכתבו בהשראת מחזות האבסורד הגדולים.

ההצגה מציעה מבט מפוכח, בוגר ובשל על המרוץ הסיזיפי בעקבות האושר. היא נוגעת בנושאים שונים ומגוונים שמעסיקים את חיי היום-יום שלנו בעידן הזה, ביניהם תרבות הצריכה, התמודדות עם תהילה, משמעות הזמן, יחסי הורים-ילדים, תכתיבים חברתיים, חלומות ושאיפות, הגשמה עצמית, מוות ועוד.

השימוש בחומרים ובמיבנים השאולים מהתיאוריה ומהאסתטיקה של תיאטרון האבסורד, מאפשר להצגה לגעת בשאלות אוניברסאליות וקיומיות של יחיד מול חברה ולתור אחר משמעות החיים _ האם ישנה כזו?
לאבסורד. דוט. קום תפישת חלל ייחודית. ההתרחשות מתנהלת מצד אחד בתוך בועה פלסטית, סוג של קפסולת זמן, ומצד שני מחוצה לה, בחיים האינטנסיביים האמיתיים, שמוצגים באמצעות פרסומות טלוויזיה שמוקרנות נון-סטופ על תריסר מסכים.

עיצוב תאורה: אורי רובינשטיין
מוסיקה מקורית: נדב רובינשטיין
עיצוב תפאורה ותלבושות: פולה מיודובניק
 כתיבה: רועי רשקס